פחד מוגזם מנחשים (Ophidiophobia) הוא אחת הפוביות הכי נפוצות בעולם ויש לו נגיעה לכל החלקים באוכלוסיה ללא הבדלי דת, גזע, מין או כל מאפיין אחר.
הפחד הזה כל כך נפוץ שההערכות מדברות על אדם 1 מתוך 3 שסובל מרמה כזו או אחרת של פחד מוגזם מנחשים.
אנשים הסובלים מפוביה בעוצמתה הגבוהה, עשויים לחוות התקף חרדה, התפרצויות, קשיים בנשימה, מיחושים בחזה וחולשה, כל אלו רק מצפיה בתמונה של נחש. ישנם אנשים, שהפחד קיים אצלם ואינו מוגדר כפוביה אך עדיין מושפעים בחיי היום יום שלהם מהפחד מנחשים, בין אם זה הימנעות ממגורים בבית צמוד קרקע או הפיכת טיול בטבע שאמור להשרות שלווה לחוויה מלחיצה.
מהיכן מגיע הפחד מנחשים?
העובדה שהפחד מנחשים כל כך נפוץ, הפכה אותו לנושא מחקר פופלארי בקרב מדענים אשר רצו להבין כיצד נוצרו מנגנוני הפחד בבני אדם וכיצד הם מתפתחים עם הזמן. בנוגע למקורות הפחד מנחשים, המחקרים חלוקים בין שתי דעות, אלו הטוענים כי הפחד מנחשים מולד והתפתח עם האבולוציה של המין האנושי מול אלו הטוענים שמדובר בפחד נרכש המושפע בעיקר מגורמים תרבותיים וסביבתיים. אם בודקים את המחקרים העדכניים ביותר, האמת, כרגיל נמצאת באמצע. במחקר שנעשה על תינוקות שעדיין לא הושפעו מהסביבה, נמצא כי תגובת הזיהוי לתמונת נחש הייתה מהירה יותר לעומת זיהוי תמונות של בעלי חיים אחרים. אך כאשר החוקרים פנו לבדוק מהי התגובה לתמונה או אפילו למפגש עם נחש אמיתי, הם גילו שמעבר לתשומת הלב המיוחדת שקיבל הנחש, אין לתינוקות שום פחד מובנה ממנו.
מכיוון שנחשים מוטבעים אצלנו בתודעה בצורה כזו או אחרת מהרגע שנולדנו, אנחנו מאוד פתוחים להשפעה של הסביבה בכל הנוגע ליחס שלנו לנחשים. התרבות שלנו מוצפת במסרים שליליים אודות הנחשים, עוד מתקופת התנ"ך שבו מוזכר הנחש כיצור ערמומי ומשם בסיפורים עממיים על נחשים נוקמים וסרטי קולנוע מעוררי אימה ("נחשים על המטוס", "אנקונדה") שכל קשר בינם לבין המציאות מקרי לחלוטין.
השילוב בין מודעות גבוהה לנחשים אשר מוטבעת אצלנו מלידה וההשפעות התרבותיות הן שהפכו את הפחד מנחשים לאחד הפחדים הנפוצים והמשתקים ביותר.
כמה מוצדק הפחד מנחשים?
חיינו מוקפים באינספור סכנות כאלו ואחרות, אך לא לכולן אנחנו מקדישים את תשומת הלב המתאימה ולא עם כולן אנחנו מתמודדים בעזרת הגיון בריא. פחד מנחשים אינו תלוש מהמציאות, ישנם ללא ספק נחשים בעלי ארס המסוגלים לגרום נזק לאדם בוגר. השאלה היא, כמה מוצדק הפחד מנחשים באופן אובייקטיבי ומה היא הדרך הנכונה להתמודד עם הסכנות הטמונות במפגש עם נחש.
מתוך כ-42 מיני נחשים בישראל, רק 9 נחשים ארסיים ורק 3 מתוך ה-9 גרמו למקרה מוות בישראל. כל שנה מתרחשים בישראל עשרות אלפי מפגשים שבין אדם לנחש, מתוכם כ-300 בממוצע מסתיימים בהכשה ופחות מאחד בממוצע מסתיים במוות של המוכש.
כאשר משווים את הסכנה הנשקפת מנחשים לשאר הסכנות שמסביבנו, אנו רואים כי ישנן סכנות גדולות בהרבה שאנו לוקחים כמובן מאילו. תאונות הדרכים למשל, גורמות לכ-400 מקרי מוות בשנה, כמעט פי 1,000 ממקרי המוות הנגרמים מהכשות נחש. מספר דומה של מקרי מוות בשנה נגרמים גם מהחשיפה לשמש. אם נסתכל רגע על המספרים היבשים, כולנו היינו אמורים להיכנס להתקף פאניקה בכל פעם שאנו רואים רכב נוסע או כאשר קרן שמש מלטפת את עורינו, אבל זה לא קורה. אנשים חוצים כבישים ונוהגים ברכב כל יום מבלי טיפת חשש ומאות אלפים פוקדים את החופים וחושפים את גופם לקרינת השמש.
אז למה בעצם כל אדם שלישי מפתח פחד מוגזם מנחשים בעוד רובינו המוחלט נשאר אדיש לסכנות גדולות בהרבה? מלבד העובדה שמוחנו מייחס חשיבות יתרה לנחשים עוד מלידה, רוב האוכלוסייה אינה מכירה את עולם הנחשים לעומק, מתקשה לצפות את התנהגות הנחש וחסרת יכולת להבדיל בין נחש ארסי ללא ארסי. את חוסר הידע ממלאים המסרים שרווחים בתרבות שלנו, שנחשים הינם יצורים אגרסיביים שרק מחכים להזדמנות להכיש בני אדם.
האמת לגבי נחשים או לפחות אלו הנפוצים בישראל, היא שהם יעדיפו לברוח בכל מפגש עם אדם. העובדה הזו נכונה בין אם מדובר על נחש ארסי או לא. בני אדם אינם חלק מהתפריט של הנחשים בישראל ובשל גודלם של בני האדם, הם נתפסים על ידי הנחשים כאיום קיומי. מספיק שאדם דורך בטעות על נחש, התוצאה כמעט תמיד תהיה פגיעה בלתי הפיכה בנחש ואף במותו.
במידה ופגשתם בנחש ואתם נמצאים במרחק של מטר או יותר מהנחש, אם תקחו צעד אחד אחורה ולא תנסו ליזום מגע עם הנחש, הסיכוי להכשה הופך לאפסי עד לא קיים. חלק גדול מההכשות נובעות מכך שבני אדם מנסים ללכוד או להרוג נחש בו פגשו ובכך מכריחים את הנחש לעשות כל שביכולתו בכדי להגן על עצמו, כמו כל חיית בר אחרת. נסו לדוגמא לשער מה יעלה בגורלכם אם תנסו ללכוד חתול רחוב בניגוד לרצונו.
כיצד ניתן לטפל בפחד מנחשים?
בין אם אתם סובלים מפוביה או פשוט רוצים להרגיש יותר בנוח בטיולים בטבע, הפחד מנחשים הוא פחד הניתן לטיפול, גם באמצעות עבודה עצמית. פחד מנחשים הינו פחד נרכש ולכן ניתן להחליף את הפחדים שנרכשו בחוויות חיוביות, או לפחות לא מפחידות. אחת השיטות היעילות ביותר לטיפול בפחדים מכל הסוגים נקראת "חשיפה הדרגתית" (או "הקהיה שיטתית").
בשיטה זו המטופל נמצא בסביבה בטוחה, במצב של רגיעה ונחשף באופן הדרגתי לגורם הפחד. המטרה היא יצירת התניה הפוכה בה מה שבעבר גרם לפחד מוגזם, יהפוך לסקנות ואפילו הערכה והנאה. במקרה של פחד מנחשים, תתבצע חשיפה בסדר אינטנסיביות עולה לגורם הפחד.
סדר אפשרי, בהתאם לחומרת הפוביה עשוי להיות:
1. צעצוע בצורת נחש - ליטוף הצעצוע, והימצאותו של הצעצוע בקרבת מקום בשגרת יומו של המטופל עד שיהפוך לרעש רקע שלא מעורר תשומת לב מיוחדת.
2. תמונה של נחש אמיתי - הסתכלות על התמונה וניסיון למצוא בה את היופי והעניין והכירות עם מאפייני הנחש השונים.
3. סרטון של נחש - צפיה בסרטון של נחש בפעילות רגילה עם מוזיקה מרגיעה וללא דרמה כמו אכילה או הכשה.
4. נחש בכלי זכוכית - צפיה בנחש בכלי זכוכית בפעילותו הטבעית
5. נחש בידיים של מישהו אחר מחוץ לכלוב - צפיה באדם אחר מחזיק בנחש במרחק הולך וקטן 6
7. ליטוף של הנחש בעודו ביד של מישהו אחר
8. החזקה של נחש ביד בלי עזרה
התגברות על פחדים מיותרים מביאה לתחושת העצמה ולשיפור באיכות החיים.הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פחד מהלא נודע היא חשיפה לנושא, למידת העובדות על הנושא ושינוי היחס אילו מרגשי להגיוני.
רוצים ללמוד עוד על זוחלים ודו-חיים בישראל?