במשך תקופה ארוכה הקהילה המדעית הייתה בטוחה שזוחלים נושמים אך ורק אוויר הזורם ישר אל הריאות, בדיוק כמו בני אדם.
מחקרים שנעשו בשנות השמונים, גילו דבר מפתיע. צבים רכים, משפחה בשם Trionychidae בסדרת הצבים, מסוגלים לשהות תחת המים תקופות ארוכות, ככל הנראה בזכות יכולת לנשימה עורית.
מכיוון שיכולת לשהיה ארוכה מתחת למים אינה הוכחה מספקת לנשימה עורית, מדענים ערכו ניסוי מדעי מדוקדק. בניסוי הכניסו צבים רכים אל מתחת למים בכלי אטום ומדדו את תכולת החמצן (שהצב נושם) והפחמן הדו-חמצני (שהצב פולט) בזמן שהותו במים. להפתעת החוקרים, הצב אכן קלט חמצן ופלט פחמן דו-חמצני בכמויות בלתי מבוטלות מן המים ובכך הוכיח סופית שאכן יש לו יכולות לנשימה עורית מתחת למים.
גודלם של הצבים הרכים (עד 100 ס"מ במינים מסוימים) אינו מאפשר להם להסתפק בנשימה עורית בלבד ולכן הם עדיין חייבים לעלות ולנשום אוויר פעם בכמה שעות.
הנציג של המשפחה בישראל הנפוץ בנחלי המרכז והצפון נקרא בפשטות, צב רך.
השילוב בין הורדת קצב חילוף החומרים בתקופת החורף ויכולת הנשימה העורית שלו, מאפשר לו להעביר את מרבית חודשי החורף הישראלי בקרקעית הנחל.
בתמונה: צב רך בנחל אלכסנדר
רוצים ללמוד עוד על זוחלים ודו-חיים בישראל?